All You Need To Know About “Yushvo”

(Yahrzeit/Memorial Meal)

When it comes to commemorating the yearly¹ day of a yahrzeit, the children of the deceased practice many customs the elevation of the soul of the departed². Amongst some of the customs are visiting the grave of the deceased, reciting kaddish, receiving an aliyah, etc.

Many also have a custom to host a meal annually for family members for the elevation of the soul. The Bukharian Jews hold a yushvo (memorial) celebration remembering lost family members. Where does such a custom come from?

In the poskim we find that one is supposed to be fasting on a yahrzeit and not have a whole meal. Such was the custom throughout the ages and is recorded in Shulchan Aruch³. The Rama⁴ records that it is a strongly recommended to fast on the day that one’s father or mother died⁵.

1. SOURCE OF “YUSHVO”

The poskim⁶ explain that in our time, when the generations are weak and do not have strength to fast, we elevate the soul through activities which everyone can do, mainly giving tzedakah and learning Torah.

The Bukharian custom of a yushvo (memorial) celebration looked very different before the Soviets and Communism took hold.

In 1900, Rav Avraham Aminov Tamudi (1854-1939) published Likutei Dinim (endorsed by Chacham Yaakov Shaul Elyashar, the Sephardic Chief Rav of Israel at the time). He records that the common custom among the wealthy people (on the day of their father's or mother's yahrzeit), was to bring Torah scholars, who would study Mishnayot and Zohar, and then recite Kaddish. They would then make a feast for the Torah Scholars and call it “night of yeshiva” (Yushvo)⁷.

Rav Avraham Aminov Tamudi writes that “yushvo” custom can be beneficial for the soul of the deceased, if the meal is accompanied by Torah study and respectful behavior. If, however, the meal is turned into a feast where people engage in idle talk and frivolous behavior, it can be harmful to the soul of the deceased. The author suggests that it would be more beneficial to donate the money that would be spent on the meal to charity, as this would be a more meaningful and respectful way to honor the memory of the deceased⁸.

This custom of reciting Zohar on the night of the yahrzeit was also prevalent amongst the Baghdadi Jewry. The famous mekkubal from Iraq, Rav Yehuda Fetaya (1859-1942), wrote a commentary on the Zohar section of Sabba de'Mishpatim (dealing with reincarnation) entitled Matok La’Nefesh. He writes⁹ “and now that this custom has spread among G-d fearing people who gather on the night of yahrzeit and study the Zohar section of Sabba de’Mishpatim…”

Rav Ben Tzion Mutzafi writes that the main benefit of the memorial meal is when one engages in the study of 613 mitzvot, Mishnayot, the Holy Zohar, words of mussar and kaddish (not many kaddishim as is practiced by some) for the uplifting of the soul of the deceased. However, if a feast is arranged in a way that leads to careless and frivolous conversation, then this will cause sorrow and harm to the deceased. It would have been better not to have the meal at all¹⁰.

Excerpt from: Hillel Omer: A Journey Through Jewish Law and Minhag. Available on amazon.com. For any comments and questions, the author can be reached at This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it..

 

 ¹ Our discussion will mainly focus the yearly commemoration as opposed to the customs during the first year of avelut (mourning).

²  Many of the customs begin from the Shabbat before the actual Yahrzeit.

³  Y. D 378:4

See the book of Shmuel II, 1:12 and 3:35 where David Hamelech fasted for the passing of Shaul and Avner.

וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַד־הָעָ֑רֶב עַל־שָׁא֞וּל וְעַל־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ וְעַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃

וַיָּבֹ֣א כׇל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־לִפְנֵ֧י בוֹא־הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם־לֶ֖חֶם א֥וֹ כׇל־מְאֽוּמָה׃

See further in Sefer Chassidim (#231, 232)

⁴  Y.D 376:4

מצוה להתענות ביום שמת אב או אם (ריב"ש וכל בו)

Y.D 402:12

מצוה להתענות יום שמת בו אביו או אמו (כל בו בשם הר"מ וע”פ)

⁵  The reason for this is that the souls of the parents and children are connected, and so both suffer on the day of the parent's death. It is also a sign of respect to the deceased. Sefer Chassidim ibid.

⁶  Mishmeret Shalom (10:15), Shu”t Duda’ei HaSadeh (45)

⁷  Translation to Hebrew by Rav Hillel Haimoff:

ו. אנשים עשירים, הנהיגו ביום פטירת אביהם או אמם לעשות אזכרה (ישיבה), בכל שנה ושנה, ומביאים תלמידי חכמים, ולומדים משניות וזוהר, ואומרים קדיש והשכבה, לעילוי נשמת הוריהם, ואח"כ עושים להם סעודה, וקוראים לזה "ליל ישיבה", והוא מנהג טוב ומועיל לנשמת הנפטר, ובתנאי, שיהיה הלימוד ללא קלות ראש, וללא דברים בטלים, וילמדו את הלימוד ביראה, ובתוך הסעודה יאמרו דברי תורה וחידושים.

⁸  ibid

אבל אם עושים את הסעודה, כסעודת מרעים ומשתה, ושרים שירי עגבים, ומדברים דברים בטלים, ועושים קלות ראש, אין זה מועיל, ומזיקים לנשמת הנפטר. ועדיף שהיו נותנים את הכסף שמבזבזים על סעודה זו, לצדקה עבור עניים, ולא יעשו אזכרה בצורה כזו, ויש להזהר בדבר זה מאוד מאוד. (קמח סולת)

⁹  Sabba de’Mishpatim- Perush Matok La’Nefesh- introduction

ולא פעם אחת הלכתי עמהם, אלא קרוב לחמישים פעמים בלי גוזמא, ובכל פעם ופעם לא היו לומדים – כי אם בסבא דמשפטים בלבד. ואפילו תפילה על הנפטר לא היו אומרים, רק היו אומרים: "הרי אנחנו לומדים לעילוי נר"ן של פלוני בן פלוני תנצב"ה ויהי נועם וכו', ומתחילים בזוהר משפטים וכן נהגתי אחריהם.

והן עתה שנתפשט מנהג זה בין אנשים יראי ה', החרדים על דברו, שמתקבצים בליל היארצאייט ולומדים בסבא דמשפטים, ובעת לימודם נותנים לבם להבין דברי הסבא – ולא יכולו. ופירוש הרב מקדש מלך לא היה מספיק להם. וכאשר ראיתי גודל תשוקתם בלימוד הסבא, ויד הכל ממשמשין בו, והם מצטערים להבין דברי קדשו -

¹⁰  Shu”t Mevaseret Tzion vol.4 pg. 187-8

ו. עיקר תועלת האזכרה והסעודות היא כאשר עוסקים בלימוד תרי"ג מצוות, משניות, זוהר הקדוש, דברי מוסר והתעוררות ואמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר. אבל אם עושים סעודות ובאים מתוכן לידי שיחה בטילה וקלות ראש, הרי שגורמים בכך צער ונזק לנפטר, והעדרן טוב ממציאותן

By Rabbi Nissan Shalomayev